כולנו בולימיים בהקשר לשינה 

בולימיה – מכלה גם בשינה

תרבות "שנה בולימית"

מאז פוצח הגנום האנושי שנת הלילה נמצאת ברשימת המחקרים.

תופעת השינה כל כך מובנית בתוך הקיום האנושי. אם על הצרכים הבסיסיים של שתיה, אכילה
וניקוז הפסולת הצטברו הסברים פיזיולוגיים מוכחים – השינה נשארה בגדר תעלומה.

מדוע עלינו לישון? מה גורם לנו לחוש את העייפות, להירדם, ובאותה מידה גם להתעורר מחדש?

מנגנון השינה הטבעי מופעל על ידי היקום: כשהשמש שוקעת ועד שהיא עולה מחדש – העיניים עצומות
והגוף בשינה. כך היה, וכך חיות הבר שאינן חיות צייד מנהלות את חייהן.

טבע האדם תלוי בזמני היום והלילה. השינה באה עם ירידת הליל. הערנות עם זריחת החמה.
מאז המצאת התאורה ע"י אדיסון השתנו סדרי עולם בתבנית שעות העירות: מרגע זה האדם הפך
לחיה של 24 שעות פעילות, שאינה מבחינה בין אור וחושך, יום ולילה.

המצאת התאורה הובילה ליצירת חיי לילה פעילים ועשירים גם בתחומי העבודה, הפרנסה, הבילוי
והחיים הפרטניים של כולנו.

באמצע המאה העשרים התאפיינה תרבות חדשה שאומרת: השינה היא "מילוי חללים". רצוי לישון רק
אם או מתי שאין מה לעשות, לעבוד, ללמוד או היכן לבלות. המערכת החינוכית שתבעה השגיות והצלחה, הכתיבה לתלמידים ולסטודנטים ללמוד אל תוך הלילה.

באוניברסיטת הרווארד למשל, הספרייה נשארה פתוחה עד השעה 2:00 לפנות בוקר.

בבתי הספר התיכוניים נדרשו תלמידים להגיש עבודות ולעמוד במבחנים מתוך גישה גלויה ומדוברת
שלשינה אין חשיבות (בתהליך גיל ההתבגרות).

בסיום המאה ה-20 בעולם המערבי אובחנה הפרעה בתבנית השינה: סטטיסטית הוכח שישנים
שעה פחות מאשר לפני 50 שנה ושזמני השינה השתבשו.

בחנו ערות בקבוצה במהלך ימים שלמים - נחקרה האפשרות של מחסור טוטאלי בשינה למשך
48 ,72 ,96  שעות ונצפתה התדרדרות של המערכת הנפשית של הנבחנים, כתוצאה מזה נפכה
קבוצה של סטודנטים לאנשים נכים בנפשם.

כיום בודקים מה עושה קיטוע השינה בלילה היות שהבינו שחייבים לישון בכל יממה.

ומה קורה בעולם החי?

הדגים ממשיכים בתהליך השחייה והנשימה גם בשנתם כי חצי ממוחם עדיין פעיל על מנת להמשיך
את תפקודי החיים.

מלבד חיות הטרף הליליות, כל החיות נמצאות במסתור לישון בו. מחקרים רבים מראים שכלל החיות
זקוקות לשנת לילה.

העולם כמעבדה

אומר פרופ' קרסו: אצל החיות וגם אצל בני האדם: אחרי 10 יממות רצופות של עירות  - יש מוות.

מאז הניסוי הנ"ל ידוע שאדם צריך שינה. ידוע גם שאפשר לחיות עם שינה מועטה, באופן מהותי.
 טרם הוגדרו התוצאות לכך ועדיין לא יודעים מה קורה לאנשים שסובלים מחוסר שינה כרוני הנמשך שנים רבות.

מה הקשר בין שינה ובולימיה

בולימיה היא תופעה המאופיינת בחוסר יציבות. למשל באכילה. הבולימיה מאופיינת באכילה מרובה המתרחשת בפרק זמן קצר מאד (שלאחריו מתרחשת תופעת ההקאה), והימנעות ממושכת מאכילה.

בשינה – אנשים נוטים להיות בעיירות שעות מרובות מדי, ולישון פרקי זמן בלתי קבועים, בזמנים
בלתי קבועים.

מה הלאה?

אנחנו באמצע תהליך מעבדתי –כלל עולמי של יצירת תבנית חסר-שינה ועדיין אין תוצאות, אך ידוע
שלחסר שינה יש השפעות מזיקות.

• עלייה בכמות הקורטיזול (הורמון הסטרס) יכולה להעצים ולהאריך את חיינו, אם זה לתקופה
  מוגבלת וברמות נמוכות וקבועות, ולדרדר אדם למחלות  של לחץ דם גבוה או סוכרת,
  אם זה מתמשך.

• חסר שינה כרוני ועלייה מוגברת של הקורטיזול יוצר חוסר שביעות רצון מתמשכת שעשויה
  לדרדר אדם למצבי רוח רעים ולדיכאון.

• חסר שינה כרוני, המקים אנשים באמצע הלילה ומחבר אותם עם מזון יוצר השמנה בלתי
  נשלטת ומביאה למחלות הקשורות להשמנה.

• היפר-אקטיביות אצל ילדים עלולה להיווצר מחסר כרוני בשינה.

• שנת לילה קצרה מדי עלולה להביא ליצור ירידה בפעילות הקוגניטיבית ובפגיעה בפעילות האונות הקדמיות של המוח – כלומר ביכולת הזכירה או החשיבה האנליטית.
  
  

מה רצוי עבורנו על מנת להישאר בריאים ופעילים?

שנת לילה של בין 8 – 9 שעות שבזכותה אנחנו נאריך את חיינו ונשפר את איכותם.

שינה חשובה לשמירה על התפקוד הביולוגי ועל שיווי המשקל המערכתי של המוח. למי שלא
מצליחים להירדם, נוצרה סדנה ייחודית המחזירה את כושר השינה לקדמותו.

המוח צריך את השינה כדי לעבד מידע. ברמה החשיבתית והרגשית וגם ברמת הכישורים
המוטוריים. כל הפעילויות האלו משתפרות לאחר שנת לילה בת 7 שעות לפחות